רש"י על דברי הימים א י״ח:ג׳

3 וַיַּךְ דָּוִיד אֶת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה חֲמָתָה. בַּחֲמָת הָיְתָה הַמִּלְחָמָה, וּבַחֲמָת הִכָּם דָּוִד:

4 חֲמָתָה. כְּמוֹ לַחֲמָת:

5 לְהַצִּיב יָדוֹ. פִּתְרוֹנוֹ: כְּשֶׁהָלַךְ לְהַצִּיב כֹּחוֹ, לְהָשִׁיב גְּבוּלוֹ וּלְהַצִּיב בִּנְהַר פְּרָת, שֶׁהָיָה מֵשִׁיב לִגְבוּל נְהַר פְּרָת; וְדוּגְמָא: ״וְאַבְשָׁלוֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּיו וְגוֹ׳ וַיִּקְרָא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם״ שמואל ב יח:יח, שֶׁפִּתְרוֹנוֹ: כֹּחַ גְּבוּל אַבְשָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּקְרָא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם״ – בְּתוֹךְ הַמַּצֵּבָה צָר אַבְשָׁלוֹם צוּרַת אֹרֶךְ יָדוֹ, כְּדִכְתִיב בְּאוֹתוֹ פָּסוּק, ״כִּי אָמַר״, זֹאת הַצּוּרָה הַמְצוּיֶּרֶת אַחַר יַד אַבְשָׁלוֹם מִפִּי רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בְּנַרְבּוֹנָא שָׁמַעְתִּי כֵּן: